מיקי גורביץ

במאים(תיאטרון), מחזאים(תיאטרון).

מיקי גורביץ

ביוגרפיה


יליד 1951, תל אביב.
בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, שם הוא מורה כיום. השתלם בלונדון בבימוי ובחינוך. היה במאי בית בתאטרון "הבימה" במשך שש שנים.


מחזות שכתב וביים: מלאכים הם לא לנצח, סטניסלבסקי, מסע לכיוון הים, אורפאוס, האבן והשושנים, נוימן – אגדת חיילים, אני יודה ואחותו של הרמטכ"ל (עם דניאל לפין), המרחק הזעיר בין האהבה לגוף, השינה והאש, מים רבים (עם דניאל לפין), צל חולף בתאטרון החאן.


בתאטרון הבימה ביים את חקירה חוזרת בעניין מותו המוזר של אנרכיסט מפוקפק, פילומנה, שלומית, קאוויאר ועדשים, סנג'ר, מלון קטן בצד, הבית ברחוב שינקין, גן ריקי, מלאכת החיים, חגיגת חורף, מריוס, המכשיפה.

 

בתאטרון הקאמרי ביים את מקבת, החולה המדומה, הכבש הששה עשר, אנטיגונה, דבר מצחיק קרה, הלילה ה12, אבא של החתן, שידוכים, קרום.

 

בתאטרון חיפה ביים את מלחמת טרויה לא תהיה, עלילות מקס ומוריס, מרד המתים, אמדאוס (בשיתוף עם "הבימה").


בתאטרון באר שבע ביים את מהומה רבה על לא דבר.

 

בתאטרון בית ליסין ביים את מים קדושים, התאומים מונציה (בשיתוף עם תאטרון באר שבע), ז'קו.


במסגרת עבודות הגמר של תלמידים בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב ביים את כולם היו בני חוץ מנעמי, שחור היה הלילה, חלום ליל קיץ, הרומן שלי עם גאיה.

החל ממאי 2001 משמש כמנהל האמנותי של תיאטרון החאן, בו ביים את מחזותיו מילה של אהבה, חיל פרשים אנו, אושר, המצליחים ואהובת הדרקון, וכן ביים את מלחמה על הבית (סאטירה על פי אריסטופאנס), הקמצן, בגדי המלך (בשיתוף תיאטרון הבימה), החיים הם חלום (מאת קלדרון דה לה ברקה), אותלו, גן הדובדבנים ואוכלים (יעקב שבתאי).



מיכאל גורביץ' זכה בפרס פינקל עבור גן ריקי, בפרס מוזאון תל אביב ע"ש ד"ר גמזו , בפרס מרגלית ונבחר לבמאי השנה 1999 במסגרת פרס התיאטרון הישראלי עבור צל חולף, ב- 2004 עבור בימוי הקמצן, וב- 2005 זכה שוב בפרס בימאי השנה עבור בימוי אושר.
זכה בפרס לנדאו לשנת 2004.
זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2005 על עבודות בימוי ועל תרומתו לתיאטרון הישראלי.