עודד שלום

עיתונאים, סופרים ומשוררים, הרצאות(מרצים ומנחים).

עודד שלום

כתיבה ספרותית וכתיבה עיתונאית


קהל היעד: כיתות ג'-ו'
משך המפגש: 50 דקות
המפגש עוסק בספריי: המערכת בעקבות מפצחי הכספות
המערכת – נספחים בזרם
המערכת בעקבות שוד האמנות הגדול

תכני המפגש:
* על ילדותי בשכונה בבת ים, משחקי הבלשים במרכז המסחרי בשכונה, איך הפכתי לעיתונאי;

* כיצד ספריי מתכתבים עם הרפתקאות הילדות שלי ועם עבודתי כעיתונאי;

* כיצד נולדו הספרים:
הספר המערכת בעקבות מפצחי הכספות נולד בעקבות שוד הכספות הגדול בבנק דיסקונט בתל אביב, שאותו סיקרתי. במפגש אציג לילדים את כותרות העיתונים שדיווחו על הפרשה ואת הכתבה שפרסמתי ב"מוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות" – תיאור מרתק, צעד אחר צעד,של עבודת שטח עיתונאית, הפנטזיה לפצח את התעלומה אל מול המציאות שבה העיתונאי מוגבל בידי לוח זמנים לוחץ ואי היכולת לבצע עבודה משטרתית.
הספר המערכת – נסחפים בזרם נולד בעקבות טיול משפחתי לנחל חרמון (הבניאס) בצפון הארץ. על שילוב של אמת ובדיה בספרות והמרוץ בעקבות הסיפור העיתונאי בעולם האמיתי מול חבורת "המערכת" בספר המפענחת את פרשת החטיפה.

* על כתיבה עיתונאית וכתיבה ספרותית:
אחורי הקלעים של עבודת העיתונאי והעיתון – הפער בין הפרטים שאוסף העיתונאי לבין הדיווח הסופי בעיתון;
דילמות אתיות והחשש מהוצאת לשון הרע;
חוק הברזל שאמור להנחות כל עיתונאי: "אמת דיברתי";
האופן שבו סיפורים שסיקרתי כעיתונאי (דוגמאות חיות) מצאו את דרכם אל ספריי;

* תשובות לשאלות

קונפליקטים ואינטואיציה בעבודת העיתונאי

מסע מרתק בין שתי פרשיות רצח המעלה שאלות עקרוניות ומוסריות איתן מתמודד העיתונאי בעבודתו.

קופסת נעליים שנמצאה בעליית גג בבית ישן בצפון תל אביב צופנת בתוכה סוד אפל מהעבר ופותחת תיבת פנדורה כאשר מתגלים בתוכה צילומים בשחור לבן המתעדים הוצאה להורג של ערבי בידי חיילים. מסע בעקבות התמונות אינו מצליח לפענח את זהותם של האנשים בתמונות אולם מעיר שדי עבר מרבצם. המסע בין עשרות לוחמים ואנשי מודיעין משרטט תמונה של מציאות עבר בעיתית בה הריגת שבויים ואזרחים היא עניין שבשגרה. המסע הופך לבלשי באופיו, אנתרופולוגים, אנשי ידיעת הארץ, בדואים, מקרבים אותי לפיצוח תעלומת התמונות.
הסיפור חזק, התמונות נדירות- כאלו לא פורסמו לעולם. רגע לפני הפרסום מודיעה מערכת הביטחון לעיתון כי פרסום התמונות והתחקיר "עלול להצית את המזרח התיכון".
העיתון והעיתונאי עומדים בפני דילמה: מה קודם למה, המחויבות האזרחית או העיתונאית?

העיתונאי כבלש המגשש בשטח ומחפש ראיות ורמזים:
ביקור בחוות הגבינות "חלב עם הרוח" בגוש משגב שבגליל בעקבות רצח נערה בת 15. גופתה נמצאה בשטח שמעל החווה כשגלגלתה מרוצצת. הרצח מערער את הפסטורליות הגלילית ומכניס מתיחות בין התושבים היהודים והערבים המתגוררים בשכנות. תמונתה של הנערה היפה המתה מדירה שינה. מסע בין ישובים קטנים וכפרים ערבים. מרקם עדין של דו קיום שביר. אני משחזר את נתיב הליכתה של הנערה בשביל שהוביל למותה. סימני דם על סלעים עדות לרצח הנתעב.
בדרך חזרה עוצרים ליד מאהל בדואי השכן. הם ותיקים באזור, מכירים כל רגב ושביל עזים, ומזמינים פנימה לכוס תה. הבן הגדול יוצא אל הדיר שמאחורי הבקתה. הצלם מבחין בו. חושיו נדרכים, הוא יוצא אחריו, מתעד אותו במצלמתו. העין מנציחה את פורטרט פניו של הנער. תקריב. ברכב יאמר הצלם: "צילמתי את הרוצח".
חודשים עוברים עד שהמשטרה מכריזה במסיבת עיתונאים גדולה: "פרשת הרצח פוענחה." הנער נעצר ומודה ברצח.
מה שלקח למשטרה חודשים נקלט בתודעתו של הצלם בהבזק אחד של לחיצה. ניסיון של שנים, העין המנוסה, הניסיון שאין חשוב ממנו.

לביוגרפיה של עודד שלום >>